#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 האם אסתר ניתנה להכתב ומדוע?	"[רב שמואל בר יהודה אמר שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות, שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו, אמרה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס.]<p dir=""rtl"">ר' יהושע דורש &quot;'כתוב זאת מה שכתוב כאן, 'זכרון' מה שכתוב במשנה תורה, 'בספר&quot; מה שכתוב בנביאים ואם כן אין להוסיף את אסתר דכתיב &quot;הנה כתבתי לך שלישים&quot; ולא רביעים, אבל ר&quot;א המודעי וכן נקטו ד' חכמים שנתנה להכתב ומה שכתוב כאן ובמשנה תורה נחשב לאחד ו'בספר' הינו מה שכתוב במגילה.</p>"	מגילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 אסתר, קהלת, שיר השירים ורות, האם מטמאים את הידים ככתבי הקודש?	"אסתר - לדעת ר' יהושע וכן נקט שמואל לא ניתנה להכתב ולכן אינה מטמאה את הידים, אבל לר' אלעזר המודעי ועוד תנאים וכן נקטו ד' חכמים ניתנה להכתב ומטמאה את הידים.<p dir=""rtl"">קהלת - לר&quot;מ לכו&quot;ע מטמאה את הידים ולר' יוסי מחלוקת, ר&quot;ש אומר זה מקולי ב&quot;ש ומחומרי ב&quot;ה. ר&quot;ש בן מנסיא סובר שאינו מטמא מפני שחכמתו של שלמה היא, וחכמים אומרים מדנבחר מכל שלושת אלפים משל ונאסר להוסיף עליו דכתיב &quot;אל תוספת על דבריו&quot; ש&quot;מ שהוא מכתבי הקודש.</p><p dir=""rtl"">שיר השירים&nbsp;&nbsp;- לר&quot;מ מחלוקת, לר' יוסי ור&quot;ש לכו&quot;ע מטמא.</p><p dir=""rtl"">רות - לכו&quot;ע מטמא את הידים.</p>"	מגילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 3 מנין שאסתר נאמרה ברוח הקודש (7)?	"רבי אליעזר: &quot;ויאמר המן בלבו&quot;, אמר רבא ניתן לפרוך דלמא מסברא שלא היה למלך אדם חשוב כמוהו.<p dir=""rtl"">רבי עקיבא: &quot;ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה&quot;, ניתן לפרוך שכל אחת נדמתה לו כאומתו.&nbsp;&nbsp;</p><p dir=""rtl"">רבי מאיר: &quot;ויודע הדבר למרדכי&quot;, ניתן לפרוך דלמא שמע שדברו בלשון טרסיים.</p><p dir=""rtl"">רבי יוסי בן דורמסקית: &quot;ובבזה לא שלחו את ידם&quot;, ניתן לדחות דלמא פריסתקי שדור.</p><p dir=""rtl"">אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו: &quot;קימו וקבלו&quot; קימו למעלה מה שקיבלו למטה, ואין עליו פרכא.</p><p dir=""rtl"">רב יוסף אמר: &quot;וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים&quot; </p><p dir=""rtl"">רב נחמן בר יצחק אומר: &quot;וזכרם לא יסוף מזרעם&quot;.</p>"	מגילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 4 כיצד מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים?	"משלוח מנות שתי מנות לאיש אחד. אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי.<p dir=""rtl"">מתנות לאביונים שתי מתנות לשני אביונים.</p>"	מגילה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז: 1 כמה חיוב שתית יין בפורים?<p dir=""rtl"">סעודת פרים שעשאה בלילה האם יצא ומנין? </p>"	"אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.<p dir=""rtl"">אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, דכתיב &quot;ימי משתה ושמחה&quot; </p>"	מגילה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 אין בין יום טוב לשבת אלא ... ולענין מה שווים, וכמאן?	אלא אוכל נפש בלבד, אבל למכשירי אוכל נפש שווים דכתיב &quot;הוא לבדו יעשה לכם&quot; הוא ולא מכשיריו אבל ר' יהודה מתיר מכשירי אוכל נפש דכתיב 'לכם', 'הוא' מיעט מכשירים שאפשר לעשותם מאתמול.	מגילה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 אין בין שבת ליהו&quot;כ אלא .... ולענין מה שווים, וכמאן?	"אין בין שבת ליוה&quot;כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה בידי שמים, אבל לענין תשלומים שניהם שווים כר' נחוניא בן הקנה שעשה חייבי כריתות כחייבי מיתות ב&quot;ד שנפטרים מתשלומי ניזקין דקם ליה בדרביה מיניה.<p dir=""rtl"">אזלא גם לר' חנניה בן גמליאל שאמר כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתותן, דאיכא לאוקמא מתניתין כר' יצחק שסובר שאין מלקות בחיובי כריתות, רב אשי אמר אף כרבנן, עיקר זדונו בכרת ולא במלקות.</p>"	מגילה ז:		
